שמחה ומרדכי: סיפור המעשה

"את דודתי ואחות אימי הכרתי עם חזרתנו למרוקו. שמחה אירחה אותנו לתקופת ביניים עד שמצאנו דירה בשכירות. שמחה היתה שתלטנית ובעלת גאווה רבה, בעלת אמצעים ומפונקת מאד. היא לא נתנה לנו לשכוח לרגע כי היא עושה לנו טובה בעצם האירוח. פינת האור היחידה היתה בעלה מרדכי שתמיד קידם אותנו במאור פנים ובמילה טובה."