סלם ונז'מה: סיפור המעשה

"לאימו של רפאל קראו נז'מה. אישה גדולה וסמכותית עם פזילה חזקה בעיניה וצעיף גדול שכיסה את ראשה. היא היתה עוסקת בריפויי חולים בשיטה מיוחדת שלדבריה למדה מאימה. במקרים קשים היתה מוזמנת לבית החולה וכשכל המשפחה מסביב היתה מחלקת הוראות. בהנחייתה היו מכינים קערה עם מים רותחים. לאחר תפילה קצרה, היתה יוצקת שמן על המים, מתרכזת בצורות שהשמן יצר וממלמלת כל מיני דברים לא מובנים. לאחר מיכן היתה שוברת ביצה לתוך כף ידה ובתנועות איטיות שופכת את הביצה הטריה לתוך המים עם השמן. את כל הכבודה הזו היתה מעבירה מעל ראש החולה, ונמשיכה במילמולים. לאחר מיכן היא ראתה, לדבריה, בצורות שיצרו השמן והמים את תהלואי האיש ששכב דומם וחיכה למוצאי פיה. היא פלטה בביטחון את הדיאגנוזה המדוייקת בשטף, כאילו קראה מדף נייר. לרוב היתה מורחת את החולה במים והשמן, מחלקת הוראות להמשך הטיפול ופונה לשיחות עם המשפחה."